"וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן ה'". (שמואל א)
 

קרית יערים המקראית הינה הגבול שבין שתי ממלכות עתיקות - ישראל מצפון ויהודה מדרום

קריית יערים מוזכרת בתנ"ך 39 פעמים ובכמה הקשרים.

בסיפור הברית שכרתו הגבעונים עם יהושע בערמה, בנחלות שבטי יהודה ובנימין , בסיפור של בני דן בכיבושם את ליש, במשכן לארון הברית אחרי שנשבה ביד הפלשתים. העיר נזכרת גם כאחת הערים אליהן שבו שבי הגולה בימי זרובבל.

בתנ"ך מסופר שהפלישתים שבו את הארון ולקחו אותו מירושלים לאשדוד, גת ועקרון. בכל מקום שהניחוהו גרם למגפות ואסונות. בשל כך החליטו להחזירו בחזרה לעם ישראל.

המסע עבר דרך בית שמש, אך גם שם הוא גרם למגיפה והוא הגיע לקריית יערים. בקרית יערים שהה עשרים שנים עד שבא שדוד המלך והעלהו לירושלים לבית המקדש.

עולי הרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים אף עברו בתוואי זה המהווה כשער לירושלים.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באיזור קריית יערים נתגלו ממצאים הקושרים את קריית יערים המקראית לקריית יערים בימינו.